לקישורים נוספים...
4darfur
 

רדיפת הפליטים הסודאנים   עדות אישית

 

אני בן הלאום הסודאני ומשתייך לשבט בפרובינציית הנילוס העליון, בדרום סודאן.

הצבא הסודאני הרג את אבי ואת אמי בעיר בדרום בשנת 1987. מתוך חשש לשריפת כפרי האזור, התחמקתי וברחתי לאזור הסמוך לעיר בה נרצחו הוריי. חשש זה אכן התאמת לצערי לאחר עזיבתי את הכפר. מצב המלחמה בדרום סודאן אילץ אותי לעבור יחד עם משפחתי אל הבירה חרטום, שם קיוויתי לחיות בשלווה.

 ב-26 בדצמבר, 1999, נכלאתי ע"י השלטונות הסודאניים באשמת העברת מידע לידי מחתרת ה-SPLA. ישבתי במעצר במשך  25 ימים, לאחריהם שוחררתי, נקי מכל אשמה. אני מעיד כי נחקרתי בעיניים מכוסות, הושמתי בתאים קטנים ביותר, מנעו ממני קבלת תרופות הכרחיות והוכיתי על ידי סוהרים בדרך אל ובחזרה מחקירות. הוכיתי על ידי כוחות הביטחון הסודאניים ועברתי עינויים חוזרים ונשנים, לעתים קרובות באמצעות מכשירי עינוי חשמליים- שוקים ואחרים. כמו כן, לא הורשיתי לדבר עם קבוצות למען זכויות אדם. 

 עזבתי את סודאן אל מצרים ב-30.1.2002, לאחר שסידרתי את מסמכי המעבר בצורה חוקית. מדי פעם הצלחתי למצוא עבודה בכנסייה – בהוראת אנגלית, ערבית או בניקיון. חייתי במצרים בפחד מן השלטונות הסודאניים והמצריים. נותרתי תחת מעקב על ידי כוחות הביטחון הסודאניים, המדווחים בקביעות למשטרה. הממשלה הסודאנית הוציאה נגדי פקודת מעצר, מבלי שיש לה ראיות כלשהן כנגדי. במצרים לא הוגדרתי כתושב ומעמדי היה בלתי חוקי. לאחר שברחתי מסודאן, מתוקף היותי פליט, קיבלתי הגנה והוקצה לי מקום מגורים קטן על ידי האו"ם וסוכנות ההגירה. תנאי החיים במצרים היו קשים מאד עבורי ועבור משפחתי, בחפשנו אחר מקלט מדיני.

ב-30 לדצמבר, 2005, התפרץ מאבק שניהלו סודאנים במחנות הפליטים בקהיר. משרד הממשלה הסודאני הביע את צערו על מותם של מספר פליטים סודאנים במהלך מחאה זו בקהיר, וקרא לכל הפליטים הסודאנים במצרים לשוב הביתה. עובדה מצערת היא, שגברים, נשים וילדים שלקחו חלק במחאה, אולצו לחכות בגן מסגד מצטפא מחמוד בקהיר.

 ניסו לקחת ממני את כספי, ניסו לקחת ממני את החופש שלי. 'הכרטיס הכחול'[1]  אינו מגן על הפליט. חלק מכרטיסים אלה נקרעו על ידי השלטונות המצריים בכוונה תחילה. בנוסף, אלימות מינית כנגד ילדים ונשים תועדה על ידי נציבות הפליטים של האו"ם.

נציבות הפליטים של האו"ם פנתה לשלטונות המצריים להפחית את השימוש בכוח כנגד הפליטים. למן ההתחלה, נציבות האו"ם עתרה לשלטונות המצריים בכדי שאלו ינקטו בצעדים הנחוצים של אכיפת החוק, בהתאם להליכים הסטנדרטיים המקובלים בטיפול בפליטים. זאת על מנת שלנציבות האו"ם תוכל להיות השפעה מצומצמת יותר בפיקוח על פעולותיהם.

 סוכנות הפליטים של האו"ם ממשיכה את הניסיונות ליישב סודאנים במדינות נוספות, אך רק את אלו שעומדות בקריטריונים הנוקשים ומתקבלים על ידי המדינות הקולטות, על בסיס חוקותיהן.

במצרים התחלתי לחשוב על אלטרנטיבה. משפחתי ואני, כחלק מקבוצה של עשרים איש, ברחנו ממצרים במכונית, במסע של 2 ימים ו-2 לילות, בדרך ישראל. שילמנו כסף רב לנהג המכונית ולאדם החמוש שליווה אותו. בקרבת הגבול שילמנו לאדם מצרי נוסף, איני יודע אם חייל, כדי שלא יירה בנו בניסיוננו לברוח לישראל.

 כיום עומדת נגדי פקודת מעצר בסודאן. אם אשוב לסודאן, אני מאמין שאועבר ישירות לידי השלטונות הסודאניים, ואהיה תחת סכנת עינויים ויחס קשה. ספציפית לגביי,  סביר שבעתיד לא תהיה לי היכולת לתקשר בחופשיות עם הממשלה, בנוגע לעינויים וליחס הכושל. אני פוחד להיות מועבר באישון לילה היישר אל ידי השלטונות הסודאניים להמשך מעצר, שם עלולים לגרום לי נזק בלתי הפיך.

לאור שיטות העינויים של הממשלה, המתועדות והידועות לכל, אני סבור בביטחון רב שאזכה ליחס דומה עם שובי לשם. ברור לי שאהיה קורבן ליחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל, כמקובל בסודאן, עד כדי סכנת מוות. הממשלה בסודאן לא תעניק לי הגנה, לאור הגדרתה אותי כמהווה איום לביטחון סודאן. ממשלת סודאן אף אישרה בכתב שאהיה צפוי לעונש מוות. חששותיי נסמכים על התנהלות הממשלה, כוחות הביטחון והמשטרה, בטיפולם במליציות מוסלמיות ונגד החשודים בפעילות טרור.[2]

בנוסף לסיכון האישי שלי, העינויים בסודאן כדרך טיפול שיטתית הינה בעיה קשה. קיים תיעוד של תופעת המעצרים ההמוניים והכליאה החשאית של אנשים.

אף אם מתקיים או יתקיים בעתיד מצב של שלום וביטחון בסודאן, אין מניעה כי הממשלה הסודאנית תמשיך לממש את שיטותיה ארוכות השנים של עינויים והתאכזרות לאזרחים. חשש זה מתחזק לנוכח מותו של ג'ון גאראנג בידי הממשלה.[3]

מצאתי את דרכי כפליט לישראל כתוצאה מבריחתי מסכנת המוות בידי השלטונות הסודאניים והרשויות המצריות. לפיכך, אני זקוק נואשות להגנה מחוץ לגבולות סודאן.

בתודה,

 ש'



[1] כרטיס פליט מוכר מטעם נציבות האו"ם לפליטים

[2] המעיד הינו נוצרי, כך שסביר שאיום זה לגביו הוא גדול אף יותר.

[3] היה סגן נשיא סודאן ומנהיג SPLA, המחתרת הדרום סודאנית. נהרג בהתרסקות מסוק מסיבות לא ברורות, ב-30 ביולי 2005

הוספת תגובה

1 תגובות לכתבה
1. bZlLBZynyNpm Gabby (משתמש/ת אנונימי/ת) 2012/10/11 05:51
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש